שנת 2014 התחילה ואיתה החגיגות – 20 שנה לריו אביירטו.

עבורי זו שנה מיוחדת עד מאוד, לא תמיד ידעתי שאעסוק בליווי וטיפול, הפן הזה הגיע לחיים שלי לאט לאט, הוא  בא לידי ביטוי בנתינה שמלאה אותי  כל פעם מחדש וכך בקצב איטי התברר לי שזו הדרך שלי, שבעזרת הכלים של  ריו אביירטו אוכל להעצים את הטיפול והנתינה עוד יותר ואוכל לגעת בתחושות חיוביות נעלות וגבוהות.

לפני כ – 20 שנה, שכבר נחשפתי למרכז ריו אביירטו, בבואנוס איירס עלתה בי השאלה אם יש צורך בעשייה כזאת בארץ, עשייה שהיא גם מחזקת, משלבת נתינה, העצמה, משלבת את כל הגוף נפש בתנועה, והידיעה שאני זו שרוצה להביא את העשייה הזאת לארץ. האם יש לאנשים בארץ צורך בדברים אלה? האם הם יחבקו את הדרך הזאת?

היום זה נשמע ברור ופשוט. רק שההתחלה הייתה התחלה, וכמו בכל התחלה הייתי צריכה לקפוץ למים ולהתחיל לשחות ולגלות אם אצוף או אשקע… לפתוח מרחב, להיחשף ולהפיץ את השיטה, להשקיע  כוחות ולאזור אומץ. כמו בכל התחלה, הייתי צריכה לחזק את האמונה שזו הדרך עבורי ולחזק את האמונה בעצמי.

לשמחתי הדרך שלי התקבלה בחום ואהבה אצל אנשים רבים, והבנתי שהצורך הוא לא רק שלי הוא גם משותף. תובנה זו חיזקה אותי בתחילת הדרך.

אחרי 10 שנים של עבודה עצמית, לימוד ונסיעות לארגנטינה, ההתנסות בעבודה, בתנועה במסגרות שונות בארץ, הרגשתי שזה הזמן.. ואם לא מתי…? התחלתי להעביר שיעורי ריו אביירטו בישראל… האמת היא שכל השנים האלו חיכיתי שיגיע מישהו או משהיא שיגאלו אותי מלעשות  את זה לבדי.. אבל זה לא קרה, וכך למדתי לסמוך על עצמי לגדול ולהתעצם בדרך.

אז האינטרנט עוד לא היה נפוץ וזמין כמו שהוא היום, והדרך להתרחב למחוזות נוספים הייתה רגלית, מצאתי את עצמי עוברת ומחלקת כרטיסים ופליירים בתבות הדואר, היה לי טריק קטן שעשיתי לכל כרטיס ופלייר שחילקתי, אני זוכרת שנתתי  רייקי למודעות שלקחתי לחלוקה דרך הדואר… והכל  עבד טוב!.

גם אם בשעור הראשון, שאותו אזכור תמיד, שהיה אז בביתי ברמת השרון, היו 2 גברים, אחד מהם קולגה בעבודה והשני הבין כמוני, שזו הדרך שהוא צריך לעצמו כדי להתקדם, המשכתי בנחישות והתמדה.

מספר השעורים והמשתתפים הלך וגדל, מידי פעם יצא והגיעה במקרה עיתונאית מקסימה לשעורים והיא פרסמה כתבה מפרגנת על ריו אביירטו בישראל.

וכך ככל שגדל מספר האנשים שנחשפו לריו אביירטו וכך נחשפתי לצורך חדש בתוכי שהוא ללמד להנחות  בכלים יצירתיים וללוות את תלמידי להתפתח בתוך תהליך בדרך שאני עברתי. גם לאט לאט נוצר צורך במנחים נוספים, ודי מהר נפתחו  עוד מסלולי הכשרת מנחים לריו אביירטו.

כך שמשעור לשעור (ועדיין) האמונה שלי בדרך ובשיטה רק מתעצמת וגדלה, מכל אתגר למדתי,ואני  עדיין לומדת  להוציא את המיטב ולצמוח.  

אני בעצמי לא מאמינה שעברו להם עשרים שנה, עם כל כך הרבה אנשים שלקחו חלק בחוויה איתי בין אם בארץ או מחוצה לה, בסדנאות כנסים ושעורים.

אני מודה ומוקירה לכל אחד ואחד מאלו  שלקחו  איתי חלק בדרך ונתנו לי את ההזדמנות ללמד ולגדול.

מזמינה את כולכם להמשיך להיות חלק מהחזון, במיוחד בתקופה זו, בה יש צורך למצוא בתוכנו אבני דרך חדשות שעליהן נוכל להישען וליצור לכולנו אפשרויות מיטיבות שיצרו עבורנו סביבה טובה יותר

לפרטים נוספים על ההפנינג, לחץ כאן

 

Comments are closed.