חברים יקרים,

לשבת של שמחה עד-לא-ידע,

תחפושות, ריקודים ותנועה, והמון משפחה.

חג פורים שמח!!!

שני דליים

לפני שנים רבות חי בארץ רחוקה אדם פשוט וצנוע.

כל בוקר היה יוצא בדרכו אל באר המים המרוחקת ובידיו שני דליים.

לאחר שמילא את הדליים במים היה פוסע חזרה לאיטו בשביל המוביל לביתו.

הדליים במבט ראשון, היו דומים אולם היה בניהם הבדל מהותי: האחד חדש ומושלם ואילו השני ראה כבר שנים טובות יותר – כולו חבוט ובצידו פעורים סדקים משם נזלו המים כאשר עשה האיש את דרכו במעלה הגבעה.

 

הדלי “הצעיר” היה גאה בהישגיו מאחר ותמיד הצליח לשמור את מלוא תכולת המים.
ואילו הדלי “הזקן” היה מבויש וחסר אונים מאחר ומחצית המים תמיד נזלה מבעד לסדקים.

יום אחד פנה הדלי הסדוק אל האיש ואמר לו:
 “אני מרגיש לא טוב עם עצמי… ברצוני להתנצל בפניך”
 “על מה?” שאל האיש.

“צר לי על כך שאינני מצליח להחזיק את מלוא המים
ולכן איני מבצע את עבודתי נאמנה.
אולי תחליף אותי בדלי חדש,
שאיתו תוכל לשאת את כל המים מן הבאר לביתך”.

האיש השתתק.
לאחר זמן מה שאל את הדלי
“האם בדרכינו הביתה הבחנת בפרחים היפים הצומחים רק בצד השביל שלך?”
“כן” אמר הדלי “אבל…”

“דע לך כי הסדקים וטפטוף המים לא נעלמו מעיניי,
לכן שתלתי בצד השביל שלך פרחים…
בכל פעם כשחזרנו מהבאר טפטוף המים הרווה את הפרחים האלה.
בסופו של כל יום אני קוטף כמה פרחים ומביא אותם לרעייתי האהובה.
וברצוני לומר לך שפרחים אלו מפיצים אור ויופי בביתנו הדל.
על כך ברצוני להודות לך…”

 

בני האדם שונים זה מזה.
יש חזקים ויש חזקים יותר. יש חכמים וחכמים יותר. יש צעירים ויש כאלה שהם צעירים ברוחם…

כל אדם בסגנונו ובאישיותו מביא תועלת ואור לעולם הזה.
התועלת אינה נמדדת ביחס לאחר,
אלא עומדת בפני עצמה.

היו מי שאתם והפיצו אור באשר תלכו.

estre eskenazi

 

 

 

Comments are closed.