חופן מלח

מאסטר הינדי מזקין שבע ממשמע תלונותיו של החניך שלו.
לכן, יום אחד, שלח את החניך להביא מלח.

כשהחניך חזר הורה המאסטר לצעיר האומלל לצקת חופן מלח אל תוך ספל מים ולשתות אותם.
“איך הטעם?” שאל המאסטר.
“מר,” ירק החניך.

ביקש המאסטר מהחניך לקחת חופן מלח דומה ולצקת אותו אל תוך האגם.
הם פסעו בשתיקה אל האגם הקרוב ולאחר שפיזר החניך את המלח אל תוך המים אמר לו הזקן, “עכשיו שתה ממי האגם.”
בעוד נוטפים המים מסנטרו של החניך שאל המאסטר, “איך הטעם?”
“מרענן,” העיר החניך.
“אתה מרגיש את טעם המלח?” שאל המאסטר.
“לא,” ענה הצעיר.

אז ישב הזקן בצד חניכו כבד הראש שהזכיר לו את עצמו,
לקח את ידיו, והציע, “כאב החיים הוא מלח טהור; לא יותר,
לא פחות. כמות הכאב בחיינו נשארת זהה. בכל אופן, רמת המרירות שאנו חשים קשורה במיכל לתוכו אנחנו מכניסים את הכאב.
הדבר היחיד שאתה יכול לעשות כשכואב לך הוא להרחיב את התחושה…
במקום להיות ספל, היה אגם.”

Comments are closed.