סיפורן של שלוש נשים אמיצות
השבוע רקדנו עם מיליוני נשים ברחובות העולם למען שוויון האישה,
למען שוויון הנשים שיתפוס בכל יבשת, קהילה, תעסוקה.
הנה סיפורן של שלוש נשים אמיצות וחזקות, שהלכו בעקבות החלומות שלהן היו יצירתיות ונחושות עם הנהגתן הנשית והרכה בדרך להשגת מטרותיהן:
ליימה גבואי
לוחמת למען השלום – זכתה בפרס נובל לשלום בשנת 2011
ליימה גבואי עומדת בראש תנועת “נשים למען השלום”, שהביאה לסיום מלחמת האזרחים השנייה בליבריה, בשנת 2003. פעילותה עם פליטים בשנות ה-90 ועם נפגעי טראומה בעקבות מלחמת האזרחים הובילה אותה לארגן מחאה אנטי-מלחמתית ולא אלימה של המוני נשים במדינה.
בפעילותה זו הצליחה להביא תחת הגג של ארגון “נשים למען השלום” נשים נוצריות ומוסלמיות שמחו באמצעות עצירת קיום יחסי מין עם בעליהן, עד שאלה יפסיקו את פעולות המלחמה שלהם. הארגון הצליח גם לכפות על הנשיא להיכנס לשיחות שלום שהביאו לסיום המלחמה, לפירוק הלוחמים מנשקם.
טווקול קרמאן
הקול החופשי של התימנים – זכתה בפרס נובל לשלום בשנת 2011
טווקול קרמאן מתימן, נשיאת הארגון “עיתונאיות ללא שלשלאות”, פעלה בנחרצות למען זכויות אדם, זכויות נשים וחופש הביטוי. היא משלבת בין המאבק הפמיניסטי במדינה שיותר מ-32 אחוז מבנותיה נישאות לפני גיל 18, 23 אחוז מהן עוברות מילת נשים ורק 34.7 אחוז מהן יודעות קרוא וכתוב, ובין מאבקים למען זכויות אדם ושינוי המשטר בתימן, המדורגת במקום ה-146 במדד הדמוקרטיה לשנת 2010.
אלן ג’ונסון-סירליף
הנשיאה החזקה של ליבריה – זכתה בפרס נובל לשלום בשנת 2011
האשה הראשונה שנבחרה להנהגת מדינה ביבשת אפריקה. מכונה בפני תומכיה “אשת הברזל”, כלכלנית בהכשרתה. היא מצאצאי אותם עבדים משוחררים, שמיקדה את פעילותה לשיקום ליבריה. את מעורבותה החברתית החלה עוד כשהייתה סטודנטית בהארוורד בפעילות בארגונים חברתיים. בשל התנהגותה נגד הממשל הוגלתה ונאסרה לפרקים עד שנת 2006 השנה בה היא נבחרה כנשיאת ליבריה.
מרות אוצרות הטבע הרבים של ליבריה, המדינה שרויה במשבר כלכלי עמוק שנוצר בגלל שתי מלחמות האזרחים שהותירו בה צלקות עמוקות. מאז היבחרה של ג’ונסון-סירליף, היא פועלת לצמצום החוב הלאומי של ליבריה, לצמצום האבטלה ולהגדלת השקעות החוץ במדינה. תחת שלטונה היתה ליבריה למדינה הראשונה באפריקה שהעבירה הצעת חוק למען חופש המידע.
לכתבה המלאה

 estre eskenazi

Comments are closed.